<h1>כהוגן</h1>
<h2>דף יט.</h2>
[הוסיף רבי עקיבא הסולת והקטורת והלבונה והגחלים שאם נגע טבול יום במקצתן פסל את כולם] בכמה דוכאתא איפשר אותה להא ולא תנינה במתניתין, אף כאן נמי קאמר רב כהנא שאילו היה לרבי עקיבה [סבור] כן אי אפשר שלא יהא אחד מן התנאים נשמט ושונה חמישי בקודש פסול ורביעי בתרומה, והיינו אנו אומרין עליהם ג"כ בתלמוד הא מני רבי עקיבא היא, וכיון שלא מצינו ולא ידענו שמע מינה שרבי עקיבא לא היה סובר כך, אמר לו רב אשי גם הוא בהתמהה ומהאכי ניקו וניסמוך, הניסמוך על זאת, ומפני שלא ראינו תנא ששונה כך הנחזיק בודאי לומר דלית ליה לרבי עקיבא כהאי סברא, נפק רב אשי, ואי תימא רב כהנא, דיק במתניתין לראות היש דבר שמראה מה היה רבי עקיבא אומר בזאת כדי לסייע את ראבא שאמר ולא רבי עקיבא [סבר] לה כרבי יוסי, ואשכח דתנן הכלי מצרף מה שבתוכו לקדש אבל לא לתרומה, והרביעי בקדש פסול והשלישי בתרומה, ואמר רבי חייה בר אבא אמר רבי יוחנן מעדותו של רבי עקיבא נשנית משנה זו, דתנן הוסיף רבי עקיבא הסולת והקטורת והלבונה והגחלים שאם נגע טבול יום במקצת פסל את כולן, והאי מאן דהוא דנפק דק ואשכח להא מתניתין, ולשמעתא דרבי יוחנן אסיק אדעתיה דקאמר כי שתי אלה נייתי מעדותו של רבי עקיבא, כי עיקר של הרביעי בקדש פסול והשלישי בתרומה, ומזאת בהיות סלת וקטורת ולבונה וגחלים בכלי אחד בכלי אחד דנגעי בהדאדי ונגע טבול יום בסלת נעשית ראשון, והקטרת שני והלבונה שלישי והגחלים רביעי, עד כאן דאורייתא, אבל או לא נגעי בהדאדי או יש שם עוד חמישי וכלי הוא דקא מצריף להו, מדרבנן הוא דמפסלי, ופליגא דרבי חנין דאמר רבי חנין צירוף דאורייתא, דכתיב [במדבר ז'] כף אחת, הכתוב עשאו לכל מה שבכף, אחד, ונתלו בזו ללמד דרבי עקיבא לא סבר לה כרבי יוסי אף על פי שאינה חזקה אלא מדראבא אמר הכי, ידעינן שכך הוא אף על פי שלא נתברר היטב מנין לו, וקל וחומר זה דרבי יוסי הרי נמצא לו פירכא משמעתא דאידך פירקי [סוטה כ"ט ע"ב] דאמר רבי יוחנן טעם (ברביעי) [בריבי] איני ידוע מהו, שהרי תשובתו בצדו, (אבל) [אוכל] הבא מחמת טבול יום לקודש לטמא שנים ולפסול אחד יוכיח שפסול בתרומה, אינו עושה רביעי בקודש, דתניא אבא שאול אומר טבול יום תחלה לקודש לטמא שנים ולפסול אחד, רבי מאיר אומר מטמא אחד ופוסל אחד, כשם שפוסל אכלי תרומה ומשקה תרומה, כך פוסל אכלי קדש ומשקי קודש, ואף על גב דמתקיף רב פפא ממאי (מ)דרבי יוסי כרבנן סבירא ליה, דלמא כאבה שאול סבירא ליה, דאמר לטמא שנים ולפסול אחד, הכי מפרשא אתקפתא דרב פפא, דאו סלקא דעתא דרבי יוסי כאבה שאול סבירה ליה, ליתייה לרביעי בקדש מאוכל הבא מחמת טבול יום דטבול יום גופיה שרי בחולי'[ן], אמרת שויוה רביעי בקודש, שלישי הבא מחמת שני דשני גופיה אסיר, אינו דין שיעשה רביעי בקדש, וכי תימא איכא למיפרך מה לטבול יום שכן אב הטומאה, הא איתיוה ממחוסר כפורים ולא פרכוה, ללמדך דרבי יוסי לא סבר לה כאבה שאול, והילכך נראו דבריו של רבי יוחנן [בן זכאי], ועלתה שמועה זו
